דמנציה ואלצהיימר — מימוש זכויות כשהתפקוד הפיזי נראה תקין

הפער בין הגוף לראש

במחלות קוגניטיביות — אלצהיימר, דמנציה על סוגיה, ירידה קוגניטיבית משמעותית — נוצר מצב מטעה: אדם עשוי לבצע את כל שש פעולות ה-ADL באופן טכני, ובכל זאת להיות לגמרי לא עצמאי.

הוא מסוגל להתלבש — אבל לובש מעיל בקיץ. מסוגל לאכול — אבל שוכח לאכול. מסוגל ללכת — אבל הולך לאיבוד.

מה זה מסלול תשישות נפש

זהו מסלול הכרה נפרד, שקיים הן בביטוח הלאומי והן ברוב הפוליסות הסיעודיות, ונועד למצבים שבהם נדרשת השגחה בשל מצב קוגניטיבי.

הקריטריון המרכזי אינו "מה אתה מסוגל לעשות" אלא "האם אתה יכול להישאר לבד".

• זיהוי מקום, זמן ואנשים.
• יכולת לנהל תרופות באופן בטוח.
• יכולת לנהל כספים ולקבל החלטות.
• שיפוט ומודעות לסכנה — גז, אש, זרים, יציאה מהבית.
• נטייה לשוטטות או לבלבול, במיוחד בשעות הערב.

התיעוד שנדרש

1. אבחון קוגניטיבי מסודר — מרופא גריאטר, נוירולוג או פסיכוגריאטר. זהו המסמך המרכזי.
2. מבחני הערכה קוגניטיבית — כפי שבוצעו על ידי הגורם המאבחן.
3. הדמיה מוחית — אם בוצעה.
4. תיעוד התדרדרות לאורך זמן — השוואה בין תפקוד לפני שנה לתפקוד היום.
5. תיאור מפורט מבן משפחה — זהו מסמך בעל משקל רב במיוחד במקרים אלה.
6. תיעוד אירועים — הליכה לאיבוד, שריפה קטנה במטבח, תשלום כפול, נפילה בלילה.

ההערכה בבית — מה חשוב במיוחד

• היו נוכחים תמיד — ואל תניחו שהמעריך יגלה את התמונה לבד.
• בקשו לדבר בנפרד — לעיתים אי אפשר לתאר את המצב בנוכחות החולה.
• הכינו את המסמכים מראש — האבחון הקוגניטיבי צריך להיות על השולחן.
• תארו את הלילות — אצל חולי דמנציה זה לרוב החלק הקשה ביותר.
• ציינו כמה שעות ביום נדרשת השגחה — זהו הנתון המרכזי.

זכויות נוספות שרלוונטיות

• גמלת סיעוד — במסלול תשישות נפש.
• ביטוח סיעודי — רוב הפוליסות מכירות בתשישות נפש כחלופה ל-ADL.
• מרכז יום לקשיש — מסגרת יומית שמקלה משמעותית על המשפחה.
• אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשך — כדאי להסדיר מוקדם, בעודו כשיר לחתום.
• הנחות ופטורים — ארנונה, תרופות, תחבורה.
• זכויות למטפל העיקרי — לרבות ימי היעדרות בתנאים מסוימים.

שאלות נפוצות