מבחן ADL — מה בדיוק בודקים בהערכת התפקוד

מה זה ADL ולמה זה חשוב

ADL הוא ראשי תיבות של Activities of Daily Living — פעולות היום־יום. זהו הכלי המרכזי שבו נמדדת תלות בעזרת הזולת, והוא משמש הן את הביטוח הלאומי והן את חברות הביטוח.

העיקרון: לא מעניין מה האבחנה הרפואית, אלא מה האדם מסוגל לעשות בפועל.

שש הפעולות — ומה נבדק בכל אחת

1. ניידות — היכולת לעבור ממקום למקום בתוך הבית. נבדקת קימה מכיסא, הליכה, שימוש באביזרי עזר, עלייה במדרגות, יציאה מהבית.

2. לבישה — לבישה והפשטה של בגדים, כולל התמודדות עם כפתורים, רוכסנים, גרביים ונעליים. גם הוצאת בגדים מהארון נחשבת.

3. רחצה — כניסה ויציאה מהאמבטיה או המקלחת, סיבון הגוף כולו, שטיפת שיער, ייבוש.

4. אכילה ושתייה — הבאת מזון מהצלחת לפה, חיתוך, אחיזת כלים, שתייה מכוס. הכנת האוכל אינה חלק מהפעולה עצמה.

5. היגיינה ושליטה על סוגרים — שימוש בשירותים, ניקיון עצמי, שליטה. שימוש במוצרי ספיגה הוא ממצא משמעותי.

6. קימה ושכיבה — מעברים במיטה, התיישבות, שכיבה, הסתובבות.

איך נמדדת רמת התלות

בכל פעולה נבחנת מידת העזרה הנדרשת, בדרך כלל לפי סולם כזה:

• עצמאי — מבצע לבד, גם אם לאט או עם אביזר עזר.
• זקוק להשגחה — מסוגל טכנית אך זקוק לנוכחות מטעמי בטיחות.
• זקוק לעזרה חלקית — צריך סיוע בחלק מהפעולה.
• תלוי לחלוטין — לא מבצע ללא עזרה מלאה.

הטעויות שעולות בזכאות

• להדגים במאמץ חד־פעמי — הצלחה בביצוע פעולה פעם אחת מול המעריך אינה מעידה על יכולת לחזור עליה מדי יום.
• לא להזכיר אביזרי עזר — הליכון, מקל, כיסא רחצה, מוט אחיזה — כולם מעידים על תלות.
• להתעלם מהיבט הזמן — פעולה שנמשכת ארבעים דקות במקום חמש היא ממצא משמעותי.
• לשכוח את הלילה — קימות, בלבול, צורך בליווי לשירותים.
• להסתיר עזרה קיימת — אם בן משפחה מסייע מדי יום, זו עדות לתלות ולא סיבה להתבייש.

תשישות נפש — מסלול נפרד

אדם עם ירידה קוגניטיבית עשוי לתפקד פיזית היטב ובכל זאת להזדקק להשגחה מתמדת. עבורו קיים מסלול נפרד של תשישות נפש.

כאן נבחנים: זיהוי מקום וזמן, זיהוי בני משפחה, יכולת ניהול תרופות וכספים, שיפוט ובטיחות, נטייה לשוטטות.

משפחות רבות מגישות בטעות רק במסלול ADL, מקבלות ציון תפקודי גבוה, ונדחות — בעוד שבמסלול תשישות הנפש הזכאות הייתה ברורה.

שאלות נפוצות